פסק-דין בתיק ב"ל 11455-07

1.         זוהי תובענה לתשלום דמי פגיעה בגין ליקוי בכפות ידיו של התובע. זאת, בעקבות מכתב פקיד תביעות נפגעי עבודה מיום 17.1.04, שבו הודע לתובע כי תביעתו לדמי פגיעה נדחתה, משום שלא הוכח קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לבין עבודתו (צורף לכתב התביעה).

בכתב התביעה טוען התובע כי יש להכיר בליקוי בכפות ידיו כתאונת עבודה בשל היותה מחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' אריה אינגבר שבה נקבע כי מדובר במחלת מקצוע עקב עבודתו של התובע.

2.         ואלו העובדות הרלבנטיות העולות מן התיק:

            התובע הינו צלם עצמאי מזה כ- 20 שנה. התובע אינו מפתח תמונות בעצמו ואינו בא במגע עם חומרים הקשורים להליך הפיתוח.

            התובע מוכר שני סוגי תמונות: תמונות שהודפסו בבית דפוס ותמונות שצולמו ופותחו. במהלך עבודתו נוגע התובע בידיו בתמונות הנ"ל.

            התובע סובל מפריחה בכפות הידיים ובאצבעות.

3.         השתלשלות העניינים

בהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה ביום 9.2.09 על מינויו של פרופ' רוני וולף, מומחה למחלות עור ומין, כדי שישיב על השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים:

            האם יש קשר סיבתי בין הפריחה שהופיעה על ידיו של התובע לבין עבודתו כמתואר לעיל.

            ביום 29.3.09 ניתנה חוות דעתו של פרופ' וולף, ובה נאמר כך:

            "מדובר בגבר העובד בחנות צילום ואינו חשוף לשום חומרים מיוחדים במהלך עבודתו. הוא פיתח פריחה בכפות ידיו, שהוגדרה כרגישות למגע הקשורה  לדעת פרופ' אינגבר לעבודתו. אף שנראה בעיני תמוה כיצד מגע עם תמונות יגרום לרגישות למגע, וזאת כאשר הטסטים שליליים, אני נוטה לקבל את אבחנתו של פרופ' אינגבר שראה ובדק את התובע וטיפל בו לאורך זמן. אשר על כן, אני מקבל את הקביעה שהפריחה בכפות ידיו של התובע קשורה במידה גבוהה של סבירות בקשר סיבתי לעבודתו" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

נוכח האמור בחוות הדעת ביקש הנתבע להורות על פסילת המומחה, ומינויו של מומחה חדש תחתיו. לטענת הנתבע מחוות הדעת עולה כי המומחה החליף את שיקול דעתו בזה של הרופא המטפל של התובע. בהחלטה מיום 20.5.09 נדחתה הבקשה לפסול את חוות דעת המומחה, אולם נקבע כי יש לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה, ולאפשר לו להסביר ולהבהיר את חוות דעתו. עוד נקבע בהחלטה כי יש להתיר לנתבע להגיש למומחה הרפואי חוות דעת מטעמו. ערעור על החלטה זו, שהגיש התובע, נדחה (בר"ע 81/10).

4.         ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה (החלטה מיום 5.1.10):

א.        על פי איזה ארבעהמסך שבעת הקריטריונים של Mathiasהוסקו המסקנות לגבי אטיולוגיה תעסוקתית של דרמטיטיס ממגע?

ב.        האם אפשר להסיק שלשם קביעת קשר סיבתי, קריטריונים אלו יותר חשובים מתוצאות שליליות של הטסטים הרבים שבוצעו לתובע?

ג.         מה הם המרכיבים המצויים בתוך נייר צילום/תמונות החשודים כעלולים לגרום לרגישות יתר?

ד.        מדוע הינך נוטה לאמץ את אבחנתו ומסקנתו של פרופ' אינגבר, למרות שהידע הרפואי שלך מביא למסקנה כי הדבר "תמוה". על בסיס אילו פרמטרים רפואיים ניתן להצדיק את מסקנתו שלפרופ' אינגבר (שאותה אימצת)?

ה.        רצ"ב חוות דעת של ד"ר אופיר (מומחה מטעם הנתבע- ד.פ.) השוללת את הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין המחלות שמהן הוא סובל. חוות הדעת מפנה לספרות רפואית מקובלת בשאלה זו, שתומכת בעמדתו. האם האמור בספרות רצ"ב משנה את דעתך. האם אתה מסתמך על ספרות אחרת, ואם כן, איזו?

5.         תשובות המומחה לשאלות ההבהרה היו כדלקמן (חוות דעת מיום 2.2.10):